יציאה לחירות

אינכם מצליחים לצפות? לחצו כאן   נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
יציאה לחירות

להוספת תגובה

חג שמח

השנה משהו חדש קרה בחיי. הטבע צעק החוצה שאסתכל עליו, שאעקוב אחריו, והוא השאיר אותי מוקסמת, נדהמת, עם חיוך ושמחה כל כך גדולים שבאמת יש סיכוי.

מדהימה היא יצירת הבריאה, טבע שלם שפועל לפי חוקיות קבועה ומושלמת.

הטבע קרא לי בכל בוקר וערב שאתבונן בו. משהו משך אותי בכל יום להסתכל בחצר ביתי ומסביבי ולעקוב אחר מעגל החיים של הטבע.

הקסים אותי לראות איך לפני מספר חודשים כל העלים נשרו אט-אט והעצים נשארו קרחים ממש, אבל הקסים אותי עוד יותר לראות מה שמתרחש מסביבינו עכשיו כשהאביב הגיע.

אני רוצה לומר לכם שאני כולי נדהמת ונפעמת מהטבע, אני מוקסמת מהבריאה החכמה הזאת. כיצד כל העצים והפרחים יודעים את עבודתם, הם יודעים כיצד לצמוח ולפרוח, וכל זאת בתזמון מושלם.

היופי מסביבנו, הצבעים המרשימים של הפרחים, הריחות החזקים, כבשו את לבי. אבל מעבר לכך, העסיקה אותי יותר מכל השאלה כיצד הם יודעים לעשות את זה? כיצד הם יודעים בדיוק מתי לצמוח ולפרוח? איך יכול להיות שהעץ בביתי היה קרח לחלוטין במשך מספר חודשים ופתאום ביום אחד הופיעה צמיחה של עלים קטנטנים, ואחרי שלושה ימים, כן, שלושה ימים בלבד, הוא התמלא כולו בעלים ירוקים וטריים. איך הם עושים את זה?

עבורי זהו נס; נס הבריאה. הם נבראו בשלמות כך שכל אחד מהם יודע בדיוק את תפקידו. כל צמח יודע מתי הוא צריך לנוח, מתי הוא צריך להתרכז, מתי הוא צריך לפרוח. והם עושים בדיוק מה שהם נועדו לעשות, הם מגשימים את הפוטנציאל שלהם. לראות פוטנציאל בריאה מתגשם זה מרחיב את הלב, נותן תקוה ומעצים כל אדם.

נשארתי מוקסמית והרהרתי, למה אנחנו לא יכולים לפרוח כמו השיח בגינתי – שעד לפני חמישה ימים היה סתם עוד שיח שלא הבנתי למה שתלו אותו, אך פתאום הוא הצליח להפתיע אותי בנוכחות המקסימה שלו, בפרחים כתומים מהממים שיושבים להם במרכזו ומחייכים אלי?

משיח מיותר לפרח מהמם
משיח מיותר לפרח מהמם

הרי גם אנחנו נס הבריאה, גם אנחנו נבראנו בשלמות, אז מה קרה לנו? למה אנחנו לא מצליחים להשתמש בכל הפוטנציאל שלנו ולפרוח כמותם?

חג החירות הביא עימו את התשובה. אנחנו עבדים וצריכים לצאת מעבדות לחירות, ואילו הצמחים חיים חיי חופש מוחלט.

רבים מאיתנו שיעבדו את עצמם לדברים שונים שלא משרתים את ההתפתחות האישית שלהם, לדברים שמרחיקים אותם מהיעוד שלהם . אלו הם דברים שנראה שבלעדיהם לא ניתן לחיות. עבורם הם עובדים, להם הם משועבדים ומקדישים את חייהם.

לאילו דברים בני אדם משועבדים?

כסף, רכוש מכל סוג, מעמד, בית, התניות כגון "אם לא יהיה לי בית משלי לא יהיה לי ביטחון כלכלי", עבודה, שליטה, דאגה, פחד שלא יהיה לי, פחד שיקרה משהו ועוד.

אנחנו עבדים של דברים רבים ונשלטים על ידם, הדברים האלה עוטפים אותנו ונראים כמו משהו שלא ניתן לחיות בלעדיו. הם מרחיקים אותנו מחירות, מהדברים שהכי חשובים ויקרים לנו. אנחנו אוחזים בהם כל כך חזק מפחד שאם הם לא יהיו, לא יהיה לנו קיום.

קיום של אדם לא תלוי בשום דבר חיצוני. כל אדם קיבל בבריאתו כל מה שהוא צריך, בדיוק כפי שניתן לטבע. לכן, כאשר תגלו לאילו דברים אתם משועבדים, תוכלו לבחור לשחרר עצמכם מהם ולחיות חיים חדשים, חיי חופש וחירות.

צריך אומץ לשנות הרגלים, צריך אומץ להרפות ולא לדעת בדיוק מה יקרה מחר, אבל למי שיש אמונה שהוא נס הבריאה, יודע שאם הוא יעשה בדיוק את מה שהוא נועד לעשות, היקום תמיד ידאג לו והוא יקבל כל מה שנחוץ לו.

מציאת החירות שלנו

כדי לסייע לכם להשיג את החירות שאתם רוצים , כתבתי מספר שאלות שיכולות לסייע לכם.
ענו עליהן גם אם התשובות דומות או זהות בחלקן:

  1. אילו דברים אתם מפחדים לאבד בחיים?
  2. מה הם הדברים שהכי יקרים ללבכם, דברים שלא הייתם רוצה שיגעו בהם או יקחו מכם?
  3. מה הם הדברים שאם היו לוקחים מכם, הייתם מרגישים חופש, שמחה, הקלה גדולה?
  4. מה הם הדברים שאם היו לוקחים מכם הייתם מרגישים עצב, כאב?
  5. איזו חירות אתם רוצה להשיג השנה? מכיוון שבני אדם שונים, כל אחד יגדיר מה היא חירות עבורו.
  6. כיצד תשיגו את החירות הזאת?
  7. מה המחיר שתשלמו אם תשיגו את החירות הזאת?

מספר נקודות למחשבה

  • חירות אמיתית צריכה להתאים לדברים שהכי יקרים ללבכם (לתשובה לשאלה מספר 2). לכן חשוב שתשימו לב האם החירות בה אתם כל כל רוצים והדרך להשגתה לא סותרים את הדברים שהכי יקרים ללבכם. אם הם סותרים, יתכן ומצד אחד תשיגו חירות, אך מצד שני תכבלו את עצמכם בדבר אחר. חירות אמיתית אינה פוגעת באף אדם אחר, לכן בדקו שהחירות שבחרתם והדרך בה אתם רוצים להשיג אותה אינה פוגעת באף אדם.
  • חשוב שתהיו מודעים לדברים שמגבילים אתכם וכובלים אתכם מלהשיג את החופש שאתם רוצים. אדם שמודע אליהם, יכול לבחור לשנות אותם. הדברים שמרחיקים אתכם מלהשיג את החירות יכולים להמצא בתשובות לשאלות מספר 1, 3, 4 ו- 7.
  • אם אינכם יודעים איזה חירות אתם רוצה להשיג השנה, התשובה לכך יכולה להיות בתשובה לשאלה מספר 3.

רשמו על כרטיסיה

החירות שלי השנה: ______________________
כיצד אני הולך להשיג אותה: ______________________
מהם הדברים שעלולים להוות מכשול להשגת החירות: _________________

אני מאחלת לכולכם שהשנה תגלו לאילו דברים אתם משועבדים ותצליחו להשתחרר מהם ולהיות מי ומה שאתם צריכים להיות.

חג שמח!
באהבה,
חנית

אשמח לקבל מכם תגובות, הערות או שאלות. להוספת תגובה

למתן חסות לפעילותנו


חנית פילניק  |  הורים מרפאים

Posted in השראה, תרגול התבוננות | Tagged , , , , , , | 4 Comments

הסתרה

אינכם מצליחים לצפות? לחצו כאן   נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
הסתרה

להוספת תגובה

אני מבצעת הפרדה בין שמירה על פרטיות להסתרה. כאשר אדם משתף אתכם במשהו והוא מבקש שלא תספרו לאף אחד, הוא למעשה מבקש מכם לשמור על הפרטיות שלו.

כשאני משתמשת במילה הסתרה אני מתכוונת לכך שלאדם קרה משהו שלילי בחייו או שהוא עשה מעשה
– לרוב יהיה זה מעשה לא מוסרי – והוא לא רוצה שאף אחד ידע מכך. לדוגמא: בגידה, חולי ונטילת תרופות, רמאות,
פגיעה באדם אחר בתאונת דרכים ועוד.

בני אדם יכולים לחיות שנים ולעיתים לאורך כל ימי חייהם עם דבר מה שהם מסתירים גם מהאנשים שהכי קרובים ויקרים לליבם ולא להרגיש בעיה עם כך.

בני אדם מסתירים דברים רבים בתוכם מחשש שאם הם יגלו את הדבר הוא יפגע בהם או באחר.

הסתרה היא אנרגיה שלילית שטמונה בתוך האדם ופוגעת בו. היא מהווה גורם מחליא כמו כל אנרגיה שלילית שקיימת באדם.

זה שבני אדם לא מרגישים בעיה עם מה שהם עשו או עם הדבר שאותו הם מסתירים, לא אומר שהם והקרובים אליהם לא נפגעים מכך. כאשר אדם מסתיר משהו, הוא נושא
בתוכו אנרגיה שלילית שמרעילה את תאי גופו.

לשחרר דבר מה שמוסתר זה כמו לשחרר סתימה בכיור. הסתימה בכיור נפתחת וכל המים העכורים יוצאים בבת אחת ומנקים את הכיור.
כך גם האדם: כשהוא משחרר את מה שהוא מסתיר בתוכו, הוא מרגיש שחרור, ניקיון והקלה עצומים.

מה לעשות אם אתם חוששים שגילוי הדבר שאותו אתם מסתירים יפגע בשלום הבית שלכם? כיצד תדעו מתי הזמן הכי נכון לנקות
מתוככם את הדבר שאתם מסתירים?

בדרך כלל אנשים חושפים דברים רק כאשר הם מרגישים שהם לא מסוגלים לשמור אותם יותר בתוכם. המשקל של ההסתרה כל כך כבד עליהם, שהם מוכנים לשלם כל מחיר שיעלה משחרורו החוצה.

כאשר ההסתרה קשורה רק לכם, אני בהחלט ממליצה לחשוף אותה. גלו את הדבר לאדם שאיתו אתם מרגישים הכי בנוח. אם ההסתרה קשורה לאנשים אחרים ו/או עלולה לפגוע באנשים אחרים או בשלום הבית, אני ממליצה למצוא
את הזמן הנכון לשתף. חכו לזמן שבו האדם שלו אתם רוצים לספר את דבר ההסתרה יהיה מסוגל להתמודד איתה. כמובן שאני ממליצה לכם לגשת לאיש מקצוע ולשתף אותו בהסתרה שלכם. כל עוד אתם תשחררו את ההסתרה מתוככם, תדברו עליה, תבינו מדוע עשיתם אותה, מדוע היא התרחשה בחיים שלכם, אתם תתחילו בתהליך הריפוי והניקיון שלכם עם עצכמם. זה יקל עליכם מאד, ימנע מכם סבל רב ויכין אתכם בעתיד לחשוף אותה לאדם לו אתם רוצים.

טיפ חשוב, כאשר מישהו ניגש אליכם ומשתף אתכם בדבר מה שהוא נצר שנים בתוכו, על תשפטו אותו על מעשיו
– אף לא במחשבותיכם. אם הוא בחר בכם כשותפים להסתרה שלו, הדבר אומר שהוא סומך עליכם, היו מלאי חמלה ואהבה כלפיו ובעיקר
הקשיבו לו.

חנית

אשמח לקבל מכם תגובות, הערות או שאלות. להוספת תגובה

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים

Hanit Pilnick | Halleluya, Inc
Posted in Uncategorized | Tagged , , , , , , , | 5 Comments

מדוע חשוב שתעמדו על – כך שילדיכם יכבדו אתכם





אינכם מצליחים לצפות? לחצו כאן   נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
מדוע חשוב שתעמדו על כך – שילדיכם יכבדו אתכם

להוספת תגובה

כיבוד הורים נתפס באופן שונה אצל כל אחד מאיתנו. אין חוקים ברורים של עשה ועל תעשה. פעמים רבות הורים מבקשים מהילדים שלהם לכבד אותם, אך למה הם מתכוונים? האם הורים יודעים מה הם מתכוונים כאשר הם מבקשים מהילדים שלהם לכבד אותם? האם מישהו בבית הספר או בכל מסגרת אחרת מלמד ילדים כיצד מכבדים הורים?

העיקרון הראשון עליו מבוסס הידע 'הורים מרפאים' הנו כיבוד הורים ולכן בחרתי להקדיש מאמר לנושא זה.

חוק כיבוד הורים הינו אחד מחוקי היקום החשובים ביותר שעל כל אדם לקיים כדי לחיות חיים של בריאות, שלום פנימי והגשמה.

אדם שמקיים חוק זה, מאפשר לעצמו להבין כיצד פועל היקום ולחיות איתו בהרמוניה ובזרימה מושלמת. אני שומעת ורואה ילדים בגילאים שונים מתנהגים בחוסר כבוד כלפי הוריהם. הם מתלוננים, משקרים, מזלזלים, מתחצפים, לא מקשיבים, מתעצלים, מתרחקים, כועסים, חושבים דברים שליליים, צועקים, אינם מודים. ההורים חסרי אונים או חסרי סבלנות לעצור התנהגות זו ולהתעמת. הם מרצים את ילדיהם, מפחדים מהם, "הולכים על ביצים," מדברים בזהירות מפחד שמא הם יגידו משהו לא נכון והילד ילך, יכעס, יסתגר או יפגע.

חברה בת זמננו הנה חברה חומרית שמודדת את האדם על פי השגיו. כסף, מעמד, תארים וסממנים חומריים נוספים ההופכים את האדם ל"שווה יותר."

חברה בת זמננו מייחסת חשיבות לכוח האינטלקט של הצעירים ומייחסת פחות חשיבות, או שאינה מייחסת חשיבות כלל לבעל הניסיון, לאהבה, למסירות ועוד. הורים רוצים יותר מהילדים שלהם: הם רוצים שהם יהיו מוצלחים, ספורטאים טובים, תלמידים טובים, בעלי מקצוע ועוד. הם רוצים שיהיה לילדיהם את מה שלהם לא היה, והם יעשו הכל כדי שזה יקרה, גם אם הילד יהיה חסר מוסר, אנוכי, כפוי טובה, לא יכבד את הזולת, לא יביע רגשות ועוד.

מציאות חיים זו היא הרסנית ומובילה לנתק ולהתרחקות של הילד מההורה ומהבורא, ומכאן לנתק עמוק של הילד מעצמו ומהבריאה כולה. במציאות חיים זו הילד יוצר בעצמו אנרגיה שלילית שמהווה גורם מחליא עבורו.

בדרך זו הילד מפסיד את הכוח הבונה של הוריו, הוא מפסיד מורי דרך עם חוכמת חיים וניסיון חיים, מורי דרך שאוהבים אותו מאוד.

לא ניתן להכריח ילד לכבד את הוריו, אבל בהחלט ניתן לאמן אותו לכך ולהשריש בו את החשיבות העליונה של חוק זה.

כדי שתחנכו ותאמנו את ילדיכם לכבד אתכם, אתם צריכים להבין בעצמכם מדוע חוק זה חשוב ואת כל האוצרות שהוא טומן.

השלב הראשון והבסיסי בכיבוד הורים הוא הודיה וקבלה

כדי לחיות חיים של בריאות, שלום פנימי והגשמה, ילד – בכל גיל ובכל מציאות חיים, גם במציאות של סבל – חייב לכבד את הוריו, כלומר לקבל כל מציאות חיים, כולל את מציאות העבר ולהודות על מה שהם כן נותנים ונתנו לו.

ישנם הורים שעשו דברים שפגעו קשות בילדיהם ולכן אני לא מתכוונת שבחוק כיבוד הורים הילד צריך לאהוב את הוריו, אך הוא כן מחוייב לקבל את המציאות שהיתה ולהודות ולו רק על האפשרות שהם נתנו לו לבוא לעולם הזה.

כאשר אדם מצליח לחמול על הוריו, לקבל את מה שהיה בעבר, להודות על מה שהם כן נתנו הוא יכול לצאת לחיים של חופש אמיתי והגשמה עצמית.

אנשים רבים עושים עבודת התפתחות רבה על מנת להגשים את עצמם, למצוא את היעוד שלהם, לפרוץ דרך בחייהם או להחלים. הם הולכים למרפאים ומטפלים מסוגים שונים, עושים קורסים של התפתחות, נוסעים לאשרמים, מתנזרים, קוראים ספרי התפתחות רבים, אבל פעמים רבות הם נשארים "תקועים." אחת הסיבות העיקריות היא שהם לא מכבדים את הוריהם, הם לא מודים להם ולא מקבלים את מציאות העבר. הם לא פתרו משהו מהעבר שקשור במערכת היחסים שלהם עם הוריהם והדבר מהווה מכשול עבורם.

זו אחריות שלכם כהורים לדאוג לכך שהילדים שלכם יכבדו אתכם, כלומר יקבלו את מציאות העבר ויודו לכם. בדרך זו אתם מציידים אותם בשני כלים חשובים לחיים: קבלה והודיה.

כיצד עושים את זה?

אימון

מאמנים אותם להודות לכם על על כל דבר שאתם עושים עבורם. למדו אותם להודות, עמדו על כך שיודו לכם על המעשים שלכם. בדרך זו, מעבר לכך שתצרו אווירה כייפית ונעימה בבית, אתם תלמדו אותם להעריך ולהנות מכל מה שיש להם ולא לקבל דבר כמובן מאליו. כיף להיות בנוכחותם של אנשים מודים, כיף להעניק להם ולעזור להם להגשים כל מה שהם רוצים.

ההודיה עוזרת לאדם לעצור את מרוץ חייו, ולהבין שהוא מצליח וחי ולא רק בגלל המאמצים שלו, הכישורים שלו, אלא גם בזכות מי שהביאו אותו לעולם וגידלו אותו.

מאמנים אותם לקבל. כשהורה מאמן את ילדיו לקבל כל מציאות חיים, הוא למעשה עוזר לילדיו לעצב את דרך המחשבה ואת דרך החיים שלהם. הוא מעניק להם כלי לחיים שיעזור להם להתמודד עם כל מציאות חיים. בדרך של קבלה ילדים מבינים שהם אלה שבוחרים כיצד לתפוס את המציאות. הם תמיד יכולים לבחור לראות את הטוב בכל דבר. קבלה מאמנת את הילד לראות את התמונה הגדולה, להבין שמה שהם מסוגלים לראות ולהבין היום זה חלק קטן ממשהו הרבה יותר גדול וייתכן שביום מן הימים תחשף כל התמונה והם יהיו מסוגלים להבין למה…

חינוך לקבלה עוזר לילד לפעול בדרך חיובית שתורמת לו ולסובבים אותו. היקום יהדהד לדרך חיובית זו ויעניק לילד מתנות רבות מבלי שהוא יצטרך להפעיל מאמץ רב.

הודיה וקבלה, עוזרים להצניע את האדם, להוריד מהאגו שלו – מהאני שלו – ולהבין שיש עוד אנשים מסביבו. הודיה וקבלה עוזרים לאדם להבין שהוא בא לעולם כדי לקבל וכדי לתת ולשרת את היקום. הוא חלק קטן מתוכנית גדולה!

דרך הודיה וקבלה האדם מבין שהוא חלק מקיום הרבה יותר גדול, שהוא חלק מבריאה גדולה, שהוא חלק משרשרת ארוכה ושיש לו אחריות אישית וקולקטיבית. החוליה שלו קשורה לשתי חוליות, חוליית העבר וחוליית העתיד. החוליה שלפניו נתנה לו חיים, היא זאת שאפשרה לו לחיות בעולם הזה, ולו רק בשביל זה הוא יעצור את חייו ויודה לה.

האם כיבוד הורים מסתכם בקבלה והודיה?

קבלה והודיה היא הרמה הראשונה והבסיסית שכל אדם חייב לקחת על עצמו בכיבוד הורים. אני מכנה את הרמה הראשונה כיבוד הורים "מהראש"

את הרמה השניה בכיבוד הורים אני מכנה כיבוד הורים "מהלב". במאמר זה שוחחנו על כיבוד הורים "מהראש", כלומר לאמן את הילדים לקבל ולהודות.

התבוננו על מערכת היחסים שלכם עם כל אחד מהילדים שלכם בנפרד וראו כיצד אתם מכניסים את הקבלה וההודיה עמוק יותק לחייהם.

מערכת היחסים שלכם עם כל אחד מילדיכם היא שונה. לכל אחד מהילדים שלכם טבע שונה, כתוצאה מכך יהיו ילדים שיכבדו אתכם בטבעיות ובקלות ויהיו ילדים שתצטרכו לעזור להם יותר לכבד אתכם, תצטרכו להשקיע בכך מאמץ.

חוק כיבוד הורים חשוב לאנושות כולה ולכן אני פונה אלכם בבקשה, אם יש לכם ילדים שבנו להם משפחות משלהם, שלחו להם את המאמר הזה ונהלו איתם שיחה על כך.

זכרו, כיבוד הורים הוא בית הספר הטוב ביותר עבור הילדים שלכם, בית ספר שמכין את הילדים לחיים.

הוא בית הספר היחיד שמכשיר את האדם להיות אדם!

מאחלת לכם שבשנה הזו תצליחו לעמוד על כך שילדיכם יכבדו אתכם

חנית

אשמח לקבל מכם תגובות, הערות או שאלות. להוספת תגובה

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים
Hanit Pilnick | Halleluya, Inc


Posted in השראה, תרגול התבוננות | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , | 18 Comments

לכבוד ראש השנה

   נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
לכבוד השנה החדשה

להוספת תגובה

היורה הגיע ושטף עימו את כל האנרגיות מהשנה שעברה, הוא הותיר אווירה של חג נקייה, אוויר צלול, ריח של אדמה, תחושה של התחדשות.

שנה טובה!

כל אחד מכם עבר מסע אישי השנה, המסע האישי שלכם השפיע לא רק כל חייכם אלא על חייהם של אנשים רבים. לפני שתכנסו לשנה החדשה חשוב שתתבוננו על עצמכם ותבינו מה עשיתם בשנה אחרונה, מה זרעתם, מה קצרתם, במה השקעת, מה עליכם לשפר על מנת להיות אנשים טובים יותר ומה אתם כן רוצים שיהיה בשנה הבאה.

אני מאמינה שעל האדם לבצע חשבון נפש יומיומי, כלומר: בכל יום להיות במודעות ולבדוק את עצמו, להיות אמיתי עם עצמו ולשאול את עצמו: מי הוא היה, איך הוא התנהג, מה הוא חשב, מה הוא עשה, מה הכי הפריע לו, למה הוא נפגע, האם הוא פגע, מה הוא אכל ושתה, למי הוא עזר ובכלל מי הוא הולך
להיות ביום המחר ומה הוא צריך לתקן בעצמו.

בנוסף, אני מאמינה שעל האדם לפתוח את ליבו ולהיות תקשורתי, לנהל שיחות עם אחרים לפי הצורך ובדרך זו להתנקות מאנרגיות שליליות.

במשך כל השנה יש הזדמנויות רבות, את חלקן אתם רואים ומנצלים, את חלקן אתם רואים ובוחרים לא לחבק ויש גם כאלה שאתם כלל לא רואים. ככל שאדם מחובר לעצמו, הוא מחובר ליקום, עובד איתו בהרמוניה ומצליח לראות, להבין ולחבק את ההזדמנויות שמגיעות אליו. בדרך זו, האדם שוחה עם כוון הזרם, הוא משקיע את האנרגיה במקומות הנכונים, ובכך יוצר לעצמו את החיים שהוא רוצה.

כדי שאדם יצליח לראות ולחבק הזדמנויות, הוא צריך לנקות את העבר ובכך לפנות מקום לאפשרויות והזדמניות חדשות.

בימים אלה, האנרגיה ביקום חזקה, היקום בא לעזרתינו ורוצה להראות לנו איזה הזדמנויות יהיו לנו בשנה הבאה. לכן גם אם אתם אנשים שמבצעים חשבון נפש יומיומי, חשוב לנצל את הימים הבאים להתבוננות, להבנות, ולניקיון.

הזמינו את השנה החדשה

אני מזמינה אתכם לבצע תהליך בו נסקור מה נשאר לנו מהשנה שחלפה ונתבונן כיצד אנו
רוצים שתראה השנה הבאה. אנו נתחיל במדיטציה קצרה ואחריה תרגיל התבוננות.

מדיטציית אור

בצעו את 'שטיפת אור' מהתקליטור או משיעור מספר 1. לחצו כאן לקישור למדיטציה.

תרגיל התבוננות

תחשבו שאני מניחה שק ריק ענקי מולכם, אני מבקשת מכם שתשימו בתוך השק את כל הדברים שנשארו לכם מהשנה האחרונה.

הדבר הראשון שתשימו בשק הוא הרגשות. עם אילו רגשות נשארתם מהשנה האחרונה.

מה הם כל הדברים שנשארתם איתם, בתחומי חיים שונים, כמו: זוגיות, ילדים, בריאות, פרנסה, רכוש, חברים, משפחה קרובה, התפתחות אישית, לימודים ועוד. ראו עצמכם מכניסים הכל לשק.

כתבו, עם אילו אנשים
התעסקתם הכי הרבה השנה?
מה רציתם מהם? מה ניסיתם לתקן בהם? האם השגתם את מה שרציתם?

מה אתם רוצים להוציא מהשק, שלא יהיה בשנה הבאה?

שיחות עם אנשים: הדפיסו את הטבלה שבקישור הבא או פתחו בספר "המתנה-להיות הורים מרפאים" בעמוד 167.

מערכות יחסים

מלאו את העמודה הראשונה בשמות של אנשים שאתם בקשר כלשהו איתם, וסמנו בטבלה 'X' עבור כל שיחה שיש לבצע. עברו ובדקו עם מי צריך לבצע שיחה, ובצעו אותה. אם אתם לא יכולים לבצע את השיחה בעולם המעשים, בצעו שיחה טלפתית.

הערה: שימו לב שמה שרציתם לתקן באחרים יתכן שנמצא גם אצלכם. לכן כשאתם רואים אותו אצל האחר, הדבר מפריע לכם. אם אתם רוצים לעזור להם, זהו את הדבר בעצמכם ותקנו אותו, ובצעו אחד מהשניים: תבינו כיצד אתם יכולים לעזור להם לתקן או שתרפו מהם.

מה אתם כן רוצים שיהיה בשק שלכם בשנה הבאה? קחו לכם מספר ימים לבצע התבוננות זו.

מאחלת לכם
שתמיד תהיו בעולם
בריאים,
שמחים,
מרוצים
אוהבים ונאהבים

בעוד מספר ימים אשלח מתנת חג לכם ולילדים שלכם, מאמר שנושאו "מדוע חשוב שתחנכו את הילדים שלכם לכבד אתכם".

אשמח מכם תגובות, הערות או שאלות. להוספת תגובה

שנה טובה,
חנית

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים
Posted in Uncategorized | Tagged , , , | 4 Comments

צונמי של אהבה





נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like   
אינכם מצליחים לצפות? לחצו כאן

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
צונמי של אהבה

להוספת תגובה

טו באב מתקרב והוא מביא עמו אנרגיה של אהבה ליקום. גלים עצומים של אהבה מתקרבים אלינו ואני רוצה שתתפסו את הגלים האלה, תהיו מודעים להם ותנצלו את הדחיפה העצומה שהם יתנו לחייכם.

אהבה היא כלי ריפוי מספר אחד בעולם כולו. היא מצרך יומיומי הנחוץ לכל אדם בכל גיל. כל אדם רוצה שיאהבו אותו. כל אדם זקוק לאהבה. אני בטוחה שרבים מכם גם נהנים לחלוק את האהבה שיש להם לאחרים.
את יום האהבה הזה אני רוצה שתעניקו לשני אנשים מבוגרים מכם, חכמים מכם, אנשים עם ניסיון חיים גדול משלכם, ושסביר להניח עברו חיים קשים משלכם. את יום האהבה הזה אני רוצה שתעניקו להורים שלכם.

דורות קודמים חיו בגלות. רבים מהם התמודדו עם מצבי סבל שונים כמו השפלה, פחדים, פרידות, דיכוי קשה, ועוד, ובשלב מסוים עלו לארץ ישראל והחלו בונים את חייהם מחדש. לרוב לא היה מי שיקשיב להם, מי שיעניק להם את צרכיהם הרגשיים והפיזיים ומי שירפא אותם מצלקות העבר.

לעולם אנחנו לא נדע מה עבר עליהם, מה עשו להם, מה הם ראו, מה הם שמעו, כיצד הם חונכו, כמה הם פחדו, מה הם הרגישו, כמה אהבה הם קיבלו ועוד. מה שבטוח, שהכאב הפיזי והרגשי שרבים מהם חוו נחרט בלבם והשפיע בדרכים שונות על חייהם.

כדי להיות מסוגלים לשחרר אהבה מהלב, הלב צריך להיות נקי ומשוחרר. כתוצאה מטראומות, הלב נסגר ומתקשה לשחרר אהבה מתוכו. ובכל זאת, למרות העבר הלא פשוט שאיתו התמודדו הוריכם, כאשר אתם נולדתם משהו נפתח בלבם והם עשו כל מה שהם יכולים, מבינים ויודעים כדי לגדל אתכם בצורה הטובה ביותר.

אז איך יכול להיות שילדים רבים מתלוננים על הוריהם, מבקרים אותם, כועסים עליהם, שומרים להם טינה, מתרחקים מהם ועוד?

התשובה לכך היא פשוטה מאוד. הם לא יודעים חוק חיים חשוב ביותר, או שהם שכחו אותו: "כבד את אביך ואת אמך… למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך"

על מה החוק הזה מדבר?

החוק מדבר על כך שכדי לחיות חיים של בריאות ושפע, אדם חייב לכבד את הוריו, ולו רק משום שהם נתנו לו את האפשרות להיכנס לעולם הזה.

אני מאמינה שלא ניתן ליצור חיים של חופש ושפע מבלי ליישם חוק זה. מבחינתי החוק הזה הוא כמו אויר לנשימה, הוא כמו שתייה ואוכל שנחוצים לאדם.

הדבר הנעלה ביותר הוא לעטוף את ההורים באהבה, לתת להם תשומת לב, להקשיב להם, להעריץ אותם על מי שהם, לעזור להם בכל דבר שהם מבקשים
– גם אם זה לא נוח לכם – כמובן להודות להם על כל מה שהם כן נתנו ועל מי שהם היו עבורכם.

אני יודעת שלעתים הורים עשו ועושים דברים שפוגעים בילדיהם פיזית ורגשית ולכן אני מדברת על כיבוד הורים ולא על אהבת הורים.

כאשר אדם מכבד את הוריו זה אומר שהוא מקבל את הוריו, מקבל את מציאות העבר, חומל וסולח להוריו. בכך הוא משחרר את עצמו לחיי חופש.

כאשר לדוגמא אדם כועס על הוריו על כך שהזניחו אותו בילדותו, הוא למעשה קושר עצמו אליהם ולא חופשי להתעסק בעצמו. הוא יוצר ערוצי התקשרות שליליים איתם, ובכך שהוא מאשים אותם הוא אינו לוקח אחריות מלאה על חייו. כאשר אדם מקבל את מציאות העבר, מבין מהיכן הוריו הגיעו וחומל עליהם, הוא מסוגל לקיים את חוק כיבוד ההורים ולהשתחרר לחיים של חופש. כיבוד הורים מעניק חופש ללב ומאפשר לאדם לשחרר אהבה אינסופית מלבו ולממש את הפוטנציאל שלו.

מה עושים כאשר יש רגשות שליליים כלפי ההורים?

מה עושים כאשר יש כלפי ההורים רגשות של כעס, מרמור, זלזול, דחיה ועוד? כיצד ניתן במצב הזה לכבד את ההורים?

צריך להבין שכיבוד הורים הוא הריפוי אמיתי. אתם קשורים להורים שלכם ומושפעים מהעבר שלהם. כלומר ההורים שלכם הם אחת הסיבות לסבל שלכם ושל ילדיכם. לכן כדי לשמור על בריאות הגוף והנפש, כדי למנוע סבל רב וכדי להתקדם בתהליך ההתפתחות האישי שלכם, אתם חייבים לטפל במקור הסבל העמוק ביותר, והוא מערכת היחסים שלכם עם הוריכם.

אל תחשבו שניתן לפסוח על שלב זה. לא ניתן לעצום עיניים, להתעלם ממנו ולהגיד: "מה שהיה היה" אתם צריכים לקחת אחריות מלאה ולצאת למסע כיבוד ההורים.

אין זה משנה אילו רגשות יש לכם כלפי ההורים שלכם. לא נתבקשתם לאהוב אותם או להסכים איתם. במסע כיבוד הורים אתם כן מתבקשים להתבונן על הוריכם דרך משקפיים אחרים: מעדשות של חמלה וקבלה.
הניחו להם להיות מי שהם מבלי לנסות לשנות ולתקן אותם.

במסע זה, תקנו ושפרו כל מה שאתם יכולים בעצמכם כדי להיות בני אדם טובים יותר. זאת המתנה הכי גדולה שאתם יכולים להעניק לעצמכם, והירושה הכי משמעותית שתשאירו לילדים שלכם.

מסע כיבוד ההורים

במידה וההורים לא חיים בעולם הזה, אנא קראו את ההערה בתחתית.

המסע כולל שני חלקים:

  1. עבודת התבוננות שלכם על מערכת היחסים שלכם עם הוריכם. בדיקה מה טעון שיפור ותיקון.
  2. התבוננות על הוריכם ממשקפים של חמלה וקבלה.

סעיף 1 הוא נושא בפני עצמו ונכון לכל מערכות היחסים. ביום האהבה אנחנו נעבוד רק על סעיף מספר 2. את סעיף 1 תוכלו לבצע בעזרת התרגיל 'מערכות יחסים והתנקות משיחות',
המופיע בספר "המתנה – להיות הורים מרפאים".

התבוננות על הוריכם ממשקפים של חמלה וקבלה

המסע מורכב ממספר שלבים:

  • עצמו עיניים וראו את הוריכם לנגד עיניכם. הרכיבו את משקפי החמלה והקבלה והתבוננו עליהם דרך משקפיים אלו. זכרו מאיפה הם באו, מה עבר עליהם בחייהם, ואחרי שהלב מרגיש חמלה כתבו להם מכתב הודיה. במכתב כתבו מדוע אתם מודים להם.
  • ברכו אותם בדברים טובים.
  • התקשרו להוריכם והודו להם על כל מה שהם העניקו לכם. ספרו להם עד כמה הם היו טובים, אמיצים, מתחשבים, יצירתיים, גדולים ועוד. שתפו אותם שיום האהבה מתקרב ושאתם רוצים להעניק את היום הזה להם.
  • הזמינו אותם לבילוי. ביום הבילוי, פנקו אותם, העניקו להם כמה שיותר אהבה, תנו להם להרגיש עד כמה הם מיוחדים. (במידה ולא מתאפשר ביום האהבה, בצעו את הדברים ביום אחר. מסע כיבוד הורים מתחיל ביום האהבה ונמשך כל השנה)
  • חשבו על מתנה קטנה שתשמח את לבם, זה יכול להיות מכתב ההודיה שכתבתם להם, ברכה שתכתבו או כל דבר שמתאים להם.
  • יום האהבה יתן לכם את הדחיפה הראשונה במסע כיבוד ההורים. להזכירכם, המסע נמשך כל השנה ומתעצם ביום האהבה.

אתם כבר מבינים את ההשפעה שיש להוריכם על חייכם. ואתם גם יודעים שהוריכם הם המרפאים הטובים ביותר עבורכם.

ההורים שלכם זקוקים לריפוי הלב. אחת הדרכים שיכולות לסייע להם היא בכך שתכבדו אותם. כאשר תצליחו לקבל את ההורים שלכם כפי שהם, להודות על כל מה שהם כן נתנו לכם, יש סיכוי שתסייעו להם רבות בריפוי לבם.

כאשר לבם של הוריכם ישתחרר, הם יצליחו להעניק לכם אהבה שאולי עד היום לא היו מסוגלים להעניק לכם וזה ישפיע באופן ישיר על חייכם וחיי ילדיכם. זה יתן
דחיפה אדירה לתהליך ההתפתחות וההבראה האישי שלכם.

אני מאחלת לכם שתצליחו לשים את עצמכם בצד,
ולנצל את גלי האהבה שקרבים אלינו.

בפעם הבאה אכתוב מדוע חשוב שאתם תדאגו לכך שהילדים שלכם יכבדו אתכם.

אשמח לשמוע מכם. להוספת תגובה

באהבה,
חנית.

הערה:
במידה וההורים לא חיים בעולם הזה, בצעו איתם שיחה תלפטית בה אתם משתפים אותם בחייכם, מחבקים אותם
ומודים להם על כל מה שהעניקו לכם. בלו איתם כאילו והם חיים כאן לצידכם. כל מה שעולה לכם הוא מצוין, תהנו איתם.

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים

Healing Parents
5776-D Lindero Cyn Rd, Westlake Village, CA91362, USA

להסרת {%EMAIL} מהרשימה


Posted in Uncategorized | Tagged , , , , , , , | 9 Comments

זכרונות חיוביים





אבהתם? שתפו  Like

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
זכרונות חיוביים

להוספת תגובה

בניוזלטר האחרון דיברנו על החופש הגדול. אחד הדברים שכתבתי היה משפט: "מה אני רוצה שהילדים שלי יראו לנגד עיניהם כאשר הם עוצמים בלילה את העיניים."

המשפט הקצר הזה, נשאר בליבי, ומשמש עבורי כמצפן, שמכוון ומלווה אותי בכל יום מהרגע בו אני פוקחת את עיני ומשמשת כאם. הרהרתי רבות מדוע המשפט הזה משפיע עלי כל כך חזק, מדוע הוא מעסיק אותי ומלווה אותי, בכל יום, בעשיה שלי עם הילדים? מה הוא טומן?

לבסוף הבנתי! בכל יום שבו המשפט הזה מנהל את חיי, אני מצליחה להיות קשובה לצרכיהם של יקירי ליבי, אני מצליחה להיות נוכחת ולהנות בעשיה איתם ובכך אני זורעת זכרונות חיוביים בתודעה שלי ושלהם.

זכרונות חיוביים משמשים ככלי ריפוי, הם גורמים לאדם לחייך, לצחוק, להרגע, לזכור שיש על מי לסמוך ובכך מובילים את הגוף להפריש הורמונים שתורמים לחיזוק המערכת החיסונית
ולבריאות.

זכרונות חיוביים תמיד מבשמים את האדם באנרגיה חיובית. אנרגיה חיובית, מרחיבה, פותחת, מעודדת, מעצימה, מגדילה, מטהרת, מחזקת, מנקה, מרפאה. היא יוצרת מרחב נקי ותמיד נעים בנוכחותה. אנרגיה חיובית אינה מצטברת, היא נספגת בגוף האנרגטי ומחלחלת כמזון לנשמה.

גוף האדם זוכר הכל, כך שגם אם האדם אינו זוכר דברים חיוביים או שליליים מהעבר, הרי הוא מושפע מהם.

לכן חשוב להשקיע זמן ומחשבה ביצירת זכרונות חיוביים.

כיצד תצרו זכרונות חיוביים?

הביעו רצון

המצרך הראשון הוא רצון ליצור זכרונות חיוביים. אני לא מכירה מישהו שרוצה שיהיו לו זכרונות שליליים, אבל כאשר אנו מודעים לחשיבות למלא עצמנו בזכרונות חיוביים, אנו במיקוד לעשות זאת. לאחר שתקראו עד הסוף אני בטוחה שבכולכם יתעורר הרצון.

היו מודעים

כאשר אדם ערני יום יום לדרך שבה הוא תופס את המציאות, הוא יכול לבחור לראות את הטוב שבדבר, לראות את חצי הכוס המלאה. אם לדוגמא אדם נוטה לכעס או למרמור, ברגע שהוא מודע לכך שהוא רוצה ליצור זכרונות חיוביים, הוא פתוח לשנות את תגובותיו ואף לוותר על דפוסי התנהגות שאליהם הורגל.

כאשר הרצון ליצור זכרונות חיוביים ינהל את חייכם יום יום, אתם תחשבו היטב לפני שאתם עושים או לא עושים דברים. זה יוביל אתכם להתעסק בעיקר ולא בטפל. אתם תמצאו את עצמכם מוותרים, מחבקים, שמחים, יוזמים, מתאמצים, נהנים ואוהבים יותר.

התבוננו

התבוננו על כל אחד מיקירי ליבכם בנפרד וראו אילו זכרונות חיוביים יש לכם איתם. לדוגמא: עצמו עיניים והציפו את הזכרונות החיוביים שיש לכם עם בן הזוג שלכם. המתינו וראו מה צף. אני זוכרת שיום אחד כעסתי מאוד על בן הזוג שלי. באותו היום דיברנו על הדברים, אך כל אחד נשאר בעמדתו ונוצר מתח בבית. עברו מספר ימים והמשבר לא נפתר, נשארתי עם עצמי, עם המחשבות עליו, עם הרגשות, עם התסכולים, וביצעתי התבוננות עמוקה על מערכת היחסים שלנו. ביצעתי את התרגיל ושמתי לב שהחוויה היחידה החיובית שעלתה לי בראש, ללא כל מאמץ, זה טיול שלנו ביחד לפני הנישואים. התאמצתי למצא עוד חוויות חיוביות וכלום לא עלה. באותו הרגע הבנתי שאני חייבת לעבוד על זכרונות חיוביים משותפים, כי ברגעי משבר, זכרונות חיוביים אלה יסייעו לנו רבות להתאחד ולהשיב את השלום לביתינו.

ברגעי משבר בני אדם נותרים עם עצמם. עם המחשבות, הרגשות והזכרונות שלהם. לכן כל כך חשוב שיהיו לכם ולאהובים שלכם זכרונות חיוביים שישמשו תשתית חזקה עליה תצליחו לבנות כל מה שתרצו. תשתית זו תאחד ביניכם ותזכיר לכם וליקירי לבכם שלמרות שעכשיו קשה, יש תמיד מי שאוהב, מי שניתן להישען ולסמוך עליו.

במידה וגיליתם שאין לכם זכרונות חיוביים עם חלק מבני המשפחה שלכם, מה עושים?

עצמו עיניים ובצעו התבוננות נוספת על יקירי ליבכם (אני ממליצה לבצע על כל אחד בנפרד). העלו שאלה: "אילו חוויות משותפות אני יכול ליצור כדי שישארו לנו זכרונות חיוביים?"

ספרו סיפורים מהעבר

דרך נוספת ליצור זכרונות חיוביים במשפחה היא סיפורים מהעבר. סיפורי עבר גורמים לאיחוד במשפחה, לפתיחות, לקרבה, לתחושת שייכות ועוד.

ילדים בכל גיל אוהבים סיפורים. ספרו להם סיפורים על עצמכם, עליהם, על אבות אבותם.

חשוב שכל אדם ידע על עצמו. חשוב שדור ההמשך ידע מי היו אבותיו, היכן הם גדלו, מה הם עשו ומה תרמו בעולם. ילדים בכל גיל צמאים לידע אודותם, על עצמם ועל משפחתם. ידע זה יוביל לאיחוד במשפחה, לפתיחות, לקרבה. הידע יחבר אותם לעצמם, לשורשים שלהם, יעניק להם תחושת שייכות חזקה, יזכיר להם שהם אהובים, מיוחדים, יתן להם תחושה של יציבות, עוצמה וכוח להמשיך בעצמם לנטוע שורשים חזקים ולהגשים את עצמם.

סיפורים מעצימים, מרתקים וחשוב שיועברו בצורה חיובית לדור ההמשך. זכרונות חיובים וסיפורים חיוביים מראים עד כמה כל הקשורים אליכם, חזקים, אמיצים, בעלי מוסר, בעלי ערך, משפחתיים, נאמנים, מלאי עוצמה, אמונה, אהבה, טוב לב, והמסר המחלחל הוא שכל זה נמצא גם בכם.

מסיפורי העבר אדם יכול ללמוד על עצמו, יכול לקבל השראה, תבונה, כוח, אומץ והכוונה לגבי מי שהוא יכול או הולך להיות. סיפורים אלה יחרטו בזיכרונם של ילדיכם וישרתו אותם לאורך כל ימי חייהם.

לכן אני ממליצה לסדר אלבומי תמונות או קטעי וידאו ולהסתכל עליהם ביחד, לתעד סיפורים שלכם, מכתבים בעלי משמעות חיובית ולשתף בעל פה את הילדים שלכם ואת ילדיהם בכל מה שאתם יכולים.

החופש הגדול זאת הזדמנות מצויינת להשקיע מחשבה וזמן במשפחה.

הרי בסופו של דבר מה שנשאר לנו הם הזכרונות, אז למה שלא יהיו חיוביים?

מאחלת לכם שתמיד תראו את חצי הכוס המלאה ושחייכם יהיו מטובלים בזכרונות שמחים וטובים.

באהבה,
חנית

אשמח לשמוע מכם. להוספת תגובה

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים


Posted in השראה, תכנים, תרגול התבוננות | 5 Comments

בחיים לא חשבתי שצריך הכנה לחופש הגדול





נשלח לחברי הניוזלטר "חנית פילניק | הורים מרפאים".   אבהתם? שתפו  Like   

חנית פילניק  |  הורים מרפאים
בחיים לא חשבתי שצריך הכנה לחופש הגדול

להוספת תגובה

היום הראשון של החופש הגיע, קמתי עם כוחות מחודשים ועם אנרגיה טובה. "איזה כיף", חשבתי לעצמי,
"אנחנו בחופש. אין שיעורים, אין כריכים, אין מטלות יוצאות דופן, אנחנו בכיף."

באותו הבוקר, חשבתי בליבי מה זה כבר שונה מהשגרה הרגילה, הילדים שלי הולכים למסגרות מהשעה
תשע עד אחת, כך שבשעה 12:30 אנחנו מפסיקים הכל ורצים לקחת אותם הביתה. אז כל הסיפור של החופש הגדול הוא הבדל של ארבע שעות!

אז בואו תשמעו עד כמה ארבע שעות משנות חיים של אדם.

היום הראשון של החופש התחיל והכל הלך חלק, עד הצהריים, שם כבר משהו השתנה, מצאתי את עצמי מרימה את הקול בבית. חשבתי לעצמי מה קורה לי? בערב מצאתי את עצמי מרצה לילד בן 4 על החיים ועל מי שהוא צריך להיות ולא להיות.

ביום השני זה הפך מהרמת קול לצעקות, אבל זה כבר התחיל בבוקר. בצהריים מצאתי את עצמי אוספת את ילדי ומרצה להם על מעשים טובים, חוזרת על משפטים כמו: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, על כיבוד אב ואם ואפילו שמתי שעון מעורר שיזכיר לנו בכל שעתיים שאנחנו עובדים על אהבת הזולת. בסוף היום הבנתי "שיצאתי מדעתי", אנחנו רק ביום השני של החופש וכאילו מישהו חשף את כל מערכת העצבים שלי והיא לא יכולה לסבול יותר אף אחד.

ביום השלישי הבנתי שמשהו לא תקין והתחלתי בהתבוננות על עצמי על הילדים שלי ועל הסביבה כולה.

באותו יום שלישי הלכנו לבריכה. בבריכה, שמתי לב שאימהות מאיימות וסופרות בלי סוף עד שלוש מה שבחיי לא שמעתי לפני כן. הבנתי שזה לא רק אני. משהו כאן קורה וכולם סובלים, אבל, זה רק היום השלישי של החופש, אני זוכרת שזה היה קורה לאמא שלי בסוף החופש הגדול.

בדקתי האם אני לפני וסת, אז לא. בהריון? לא, כך שמבחינה הורמונלית אני יציבה – אז אין תרוץ. הבנתי שהבעיה אצלי ואני חייבת להירגע ולשנות את המצב כי אני פוגעת בילדים האהובים שלי. הייתי יכולה לקבל את המצב אם זה היה קורה לי חודש אחרי שהחופש התחיל, אבל מדובר על היום הראשון והשני. מייד עלתה במוחי מחשבה ומה קורה להורים שרגילים שהילדים שלהם במסגרות עד 16:00? אוי לא! זה ממש סיוט.

גם אם הילדים שלכם קטנים ושוהים בקייטנות ,החופש יתחיל כשהם יסיימו אותן, אז הנה לכם כמה טיפים ממני שיעזרו לכם לעבור את החופש הגדול בשלום,
בהנאה ובאהבה:

טיפ ראשון, קחו בחשבון שיש שבועיים של הסתגלות לחופש. בשבועיים אלה כל הבית צריך להסתגל למציאות חיים חדשה. היו סלחניים לעצמכם ולכל הסובבים אתכם וקבלו הכל באהבה. אחרי תקופת ההסתגלות הבית ירגע, כל אחד ידע את החוקים החדשים, מה מותר ומה אסור, מה עושים, מה התפקידים של כל אחד ועוד.

טיפ שני, בצעו התבוננות, שאלו עצמכם מספר שאלות:

  1. מה מוציא אותי משלוותי
  2. מה נלקח ממני
  3. מה חסר לי
  4. מה אני רוצה לעשות ולא יכול/ה

התשובות שעלו לי:

מלכלכים כל הזמן את הבית – הפכתי להיות מנקה
רבים ביניהם – הפתי להיות שופטת
כל הזמן רוצים לאכול – הפכתי להיות שפית ומלצרית צמודה
מבקשים ממני דברים שהם יכולים לבצע לבד – משרתת
משעמם להם – הפכתי להיות איש הווי ובידור
ישנים מאוחר בלילה – אין לי רגע פנאי עם בעלי
הם כל הזמן מסביבי – אין לי רגע אחד פנוי לעצמי
הם כל הזמן רוצים לספר לי מה קורה אתם – רוצה שקט מוחלט

אני כל כך אוהבת את הילדים שלי ורוצה שהם יהיו בריאים ושמחים כל ימי חייהם. החופש הגדול הוא חלק מהחים שלהם, זה זמן שבו אין להם את הלחצים, השגרה והמתח שקיימים בזמן בית הספר. חשוב עבורי שישארו להם זכרונות חיוביים שילוו אותם לאורך כל חייהם. שכשהם יעצמו עיניים בלילה הם יחייכו לעצמם ויזכרו בחיבוק שנתתי להם, בארוחה שבישלנו ביחד, בסיפור, בטיול, בשלווה..

כהורים אנחנו ביום יום מלצרים, טבחים, שפים, יועצים, אנשי הווי ובידור, מרפאים, שופטים. אני שמחה למלא את כל התפקידים האלה כאם, אבל מה, כל היום? לי זה לא מתאים, זה מוציא אותי מאיזון ואז אני כבר אמא ממורמרת, כעסנית, מתלוננת, צעקנית, מטיפה, שופטת, מגוננת, נאנחת ובסוף היום עייפה ומתוסכלת ומבטיחה לעצמי להיות נחמדה יותר ביום המחר. אבל אז מחר שוב אני נותנת יותר ממה שאני יכולה והכל חוזר חלילה.

אז החלטתי לשמור גם בחופש הגדול על עצמי ולמצוא פיתרון לכל אחד מהדברים שמפריעים לי, לדוגמא: משעה
2 עד 4 אחר הצהריים, כל אחד בחדר שלו ומותר להיות בשקט. אפשר, לנוח, לישון, לקרוא ספר או לשחק בלגו. כל אחד עם עצמו. לי זה נותן זמן ושקט שממלאים אותי בכוח ובסבלנות. האמת שאני לא עומדת בזה, אם הם לא נרדמים כעבור שעה הלב שלי כבר רוצה להוציא אותם החוצה, אז הכי הרבה הם נשארו שעה וחצי וזה עושה כל כך טוב לכולנו.

את עניין המשרתת פתרתי עם חוק מאד פשוט והוא: כל מה שאתם יכולים לעשות לבד תעשו. ורק אחרי שניסיתם 20 פעמים אתם יכולים לבקש עזרה ממני.

את ענין המנקה, מי שמסיים לאכול מרים את הצלחת שלו, אחרי שאתם משחקים אתם מסדרים מייד, גם אם פתאום מישהו בא לבקר אתכם.

ארוחות קבועות ומסודרות, כולם יושבים ואוכלים ביחד. בכל פעם שמרגישה שהם מפריעים לי, שאני רוצה שקט מוחלט שנמאס לי לשמוע אותם רבים, אני מבצעת הפסקות נשימה ומנוחה של 10 דקות בהן אני מרפדת היטב את מערכת העצבים שלי באנרגית אור חומה ונרגעת. זה עובד מדהים כי כשאני חוזרת ל"זירה" הם תמיד מסתדרים ואני כבר לא שומעת אותם.

כך כתבתי לעצמי מה עובד עבורי שיחזיר אותי במהרה להיות אמא אנרגטית, שמחה, צוחקת שנהנית מהילדים שלה. כיום אנחנו כבר
שלושה שבועות מתחילת החופש (כן, פה החופש מתחיל באמצע ביוני) ואני יכולה לומר שטוב לי.

שלא תבינו לא נכון, ישנם בקרים בהם אני מתעוררת ומה שאני רוצה זה לשים שלט ענקי על בית החזה שלי עליו כתוב: "שותקת". כמו אלה שנוסעים לרטריטים על מנת לשתוק. אבל אז הם מתעוררים בבוקר, נכנסים מייד לחדר שלי מלאי אנרגיות, קופצים למיטה ומחייכים אלי עם הפנים המתוקות שלהם. באותו הרגע נפלטת מגרוני צעקת שמחה, כאילו לא ראיתי אותם שנים, אני מודה לאלוהים שהם בריאים ואז כל השתיקה איננה, ומתחילים יום חדש.

והטיפ האחרון:

כתבו לעצמכם שלט ובו כתוב: מה הייתי רוצה שהילד שלי יראה לנגד עיניו כשהוא יעצום אותן בלילה.

קחו את המשפט הזה לחופש שלכם והוא יעזור לכם להעניק אהבה לילדכם גם בתקופת חיים סוערת זו.

מאחלת לכם ימים רועשים, בריאים מלאים בשמחה, באנרגיה ובזכרונות חיובים וטובים.

תהנו מכל הבלגאן ותשמרו על עצמכם ועל יקירי ליבם

מחבקת,
חנית

אשמח לשמוע מכם. להוספת תגובה

להצטרפות לניוזלטר הורים מרפאים

(1-700) 55-55-21


חנית פילניק  |  הורים מרפאים

Healing Parents
5776-D Lindero Cyn Rd, Westlake Village, CA91362, USA


Posted in השראה, תכנים, תרגול התבוננות | 8 Comments

ניצוצות של תקווה

Like
חנוכה הוא חג של שמחה, ניצחון, של האור את החושך, של המעטים את הרבים, חג מלא בכח, בעוצמה, בניסים, ובימים אלה, במהלכו של חג החנוכה, אש אדירה מתפשטת בישראל, ועם הכח העצום שלה, שורפת, מפחידה, ומכחידה.
ברגעים קשים אלה חשוב לזכור שיש אש נוספת, עצומה וחיובית, שקיימת בכל אחד מכם.

אשתף אתכם מהי האש הזו ומדוע אותה כדאי להעצים.
בכל אדם יש כוח חיים שמניע אותו לעשיה. ברפואות שונות ניתנו שמות שונים לכוח זה. בסין קוראים לו צ'י, ביפן קי, בהודו פארנה, ואני קוראת לו "הניצוץ האלוהי."
אז מהו כח החיים הזה? מה הוא הניצוץ האלוהי ואיך הוא יכול לעזור לנו בחיים שלנו?

Continue reading

Posted in השראה, תרגול התבוננות | Tagged , , , , | 3 Comments

לכל האמהות בעולם

Like

לכל האמהות בעולם,

למרות שהחליטו  בארצינו הקטנטונת להפוך את יום האם ליום המשפחה, כאן בגולה חוגגים בגדול את יום האם, ולכן החלטתי להחזיר לכן את החג החגיגי הזה.

זאת הזדמנות מצויינת עבורי לברך את כולכן ולהזכיר לכן עם מה אתן נפגשות ביום יום ועד כמה אתן אלופות.

מהרגע בו הפכתן להיות אימהות מישהו בלי שתשימו לב הלביש לכן שק של טון על הגב ועל הפנים ואמר לכן "מעכשיו אתן צריכות לשאת אותו לכל מקום לעולמי עד." אם אתן זוכרות, אמרתן לעצמכן: "הוא בטח לא רציני! הרי זה לא יתכן שביום אחד בלי שום אימונים ילבישו על בן אדם אנושי כזה כובד ויצפו ממנו לשרוד חיים שלמים." עברו חודשים, שנים, והמשכתן לקוות שביום מן הימים המשא הזה ירד או לפחות יפחת. לעתים חיפשתן עזרה, שמישהו יקח מכן מעט את המשקל הכבד הזה.

Continue reading

Posted in השראה | 1 Comment